אולי

‏התשובה השנייה האהובה עליי בעולם היא "לא". 

הראשונה היא "כן". 

עם "אולי" אין לי מה לעשות. 

“אולי” כמעט תמיד מסתיר משהו: פחד להגיד לא, חוסר בהירות, או קושי להתחייב. 

במסגרת הדנה, אנחנו לומדים לעקור את ה”אולי” מהחיים.

אם יש התלבטות, אפשר לומר, אני צריך לחשוב על זה, או לבקש עוד מידע. להיות אקטיבי. לא פסיבי. לקחת אחריות.

 אם הבעיה היא להגיד לא – הימנעות – אז חשוב לתרגל את המילה הזאת. להתמודד עם אי נעימות קטנה, במקום אי נעימות גדולה שתחכה לכם בהמשך הדרך מול הצד השני ומול עצמכם. להיות חד. 

לענות "אולי" זה גוסטינג לחיים שלכם. קורוזיה לתהליך קבלת ההחלטות שמרחיקה אתכם מדיוק ושקט (עוד שני עקרונות חשובים בתהליך קבלת ההחלטות עליהם נלמד). לכן, אחד התרגולים המעשיים האהובים עלי בסדנה, הוא שאלון אסוציאטיבי של כן או לא. תרגול שעוזר להתמרכז, להתחבר ל core, להקשיב לאינטואיציה, ולכבד את הזמן שלנו ושל האחר.