מאמרים

בקצרה: קבלת החלטות בתנאי אי־ודאות אינה ניסיון להשיג מידע מושלם. התהליך הנכון הוא להפריד בין ידוע ללא־ידוע, לבדוק אם ההחלטה הפיכה, לאסוף רק מידע שעשוי

בקצרה: אין מודל אחד שמתאים לכל החלטה. תהליך DECIDE מתאים לבחירה מסודרת בין חלופות; לולאת OODA מתאימה לסביבה שמשתנה במהירות; SWOT עוזר למפות מצב אסטרטגי;

בקצרה: כדי לקבל החלטה נכונה לא צריך לנחש את העתיד. צריך להגדיר במדויק מה מחליטים, לבחור קריטריונים, להשוות חלופות, לבדוק איזו הטיה עלולה להפריע ולקבוע

במשך מאות שנים, פילוסופים, מתמטיקאים ופסיכולוגים מנסים להבין, מה הדרך הנכונה להחליט.  העת העתיקה סוקרטס ואפלטון (המאה ה-5-4 לפנה"ס) – הידע כבסיס להחלטה "כל מה

ספוילר – להכיר בהן. אנחנו קולטים ביום המון מידע. יותר מידע ממה שהמוח שלנו מסוגל להכיל. זה מסביר למה ספרים כמו האלכימאי או אני מוקף

  הרעיון שאנחנו יכולים למצוא את ההחלטה האופטימלית מניח שיש לנו זמן בלתי מוגבל, מידע מלא ויכולת קוגניטיבית אינסופית. במציאות – אין לנו אף אחד

  רוב ההחלטות שלנו לא מתקבלות סביב שולחן ישיבות מסודר, עם גיליון אקסל פתוח וקפה ליד. הן מתקבלות באמצע החיים עצמם – בתנועה, בלחץ, בשיחה

  הפומו של עולם קבלת ההחלטות או חכמת הבדיעבד. כשאנחנו מקבלים החלטה, היא מבוססת על המידע שיש לנו באותו הרגע. לא על המידע שיש לנו

  ‏'אולי' זו המילה שהכי מזיקה ליכולת קבלת ההחלטות שלכם. למה היא מזיקה, מה היא באמת אומרת, ואיך מפסיקים להשתמש בה. התשובה השנייה האהובה עליי