במשך מאות שנים, פילוסופים, מתמטיקאים ופסיכולוגים מנסים להבין, מה הדרך הנכונה להחליט.  העת העתיקה סוקרטס ואפלטון (המאה ה-5-4 לפנה"ס) – הידע כבסיס להחלטה "כל מה

ספוילר – להכיר בהן. אנחנו קולטים ביום המון מידע. יותר מידע ממה שהמוח שלנו מסוגל להכיל. זה מסביר למה ספרים כמו האלכימאי או אני מוקף

הרעיון שאנחנו יכולים למצוא את ההחלטה האופטימלית מניח שיש לנו זמן בלתי מוגבל, מידע מלא ויכולת קוגניטיבית אינסופית. במציאות – אין לנו אף אחד מהשלושה.

רוב ההחלטות שלנו לא מתקבלות סביב שולחן ישיבות מסודר, עם גיליון אקסל פתוח וקפה ליד. הן מתקבלות באמצע החיים עצמם – בתנועה, בלחץ, בשיחה אקראית,

הפומו של עולם קבלת ההחלטות או חכמת הבדיעבד. כשאנחנו מקבלים החלטה, היא מבוססת על המידע שיש לנו באותו הרגע. לא על המידע שיש לנו אחרי

‏התשובה השנייה האהובה עליי בעולם היא "לא".  הראשונה היא "כן".  עם "אולי" אין לי מה לעשות.  “אולי” כמעט תמיד מסתיר משהו: פחד להגיד לא, חוסר