בקצרה: שנה חדשה יכולה לתת דחיפה מצוינת לשינוי, אבל רשימה ארוכה של הבטחות היא לא בהכרח דרך טובה לקבל החלטות. עדיף לבחור דבר אחד שחשוב באמת, להגדיר פעולה שנמצאת בשליטתנו, לקבוע מתי היא תקרה ולהחליט מראש על מה מוותרים כדי לפנות לה מקום.
יש משהו מעט חשוד בראש השנה.
בערב אחד אנחנו אוכלים תפוח בדבש, ובבוקר למחרת מצפים מעצמנו להפוך לבני אדם אחרים לגמרי.
השנה אתאמן ארבע פעמים בשבוע. אלמד ספרדית. אפסיק לדחות. אחסוך כסף. אחליף עבודה. אמצא זוגיות. אהיה יותר נוכח. ואיכשהו גם אתחיל להכין אוכל לבית.
עד אוקטובר כבר קשה לזכור איפה שמנו את הרשימה.
אולי הבעיה אינה כוח הרצון. אולי פשוט קיבלנו יותר מדי החלטות בבת אחת.
למה ראש השנה גורם לנו לרצות להתחיל מחדש?
לשנה חדשה יש כוח פסיכולוגי אמיתי. מחקר שפורסם ב־Management Science מצא שאנשים נוטים להגביר חיפוש אחר מטרות והתנהגויות שאפתניות אחרי נקודות זמן בולטות כמו תחילת שבוע, חודש, שנה, סמסטר, יום הולדת או חג. החוקרים כינו זאת אפקט ההתחלה החדשה.
כלומר, התחושה של "דף חדש" אינה רק קלישאה. היא יכולה לעזור לנו להתרחק קצת מטעויות קודמות ולחשוב מחדש על מה חשוב לנו.
הבעיה מתחילה כשאנחנו משתמשים באנרגיה הזאת כדי לבנות גרסה דמיונית של עצמנו.
היא קמה בשש. מתאמנת. חוסכת. לא דוחה. קוראת לפני השינה. וכמובן גם לא משאירה כלים בכיור.
החלטה טובה לא מתחילה בשאלה "איזה אדם הייתי רוצה להיות?" אלא בשאלה הרבה יותר מעשית: מה הדבר האחד שאני באמת מוכן לעשות אחרת?
מה ההבדל בין מטרה להחלטה?
מטרה מתארת תוצאה. החלטה טובה מגדירה פעולה.
"אני רוצה להיות יותר בריא" היא מטרה. אפשר לפרש אותה באלף דרכים: לישון יותר, לרדת במשקל, להתאמן, להפסיק לעשן או סוף סוף לקבוע בדיקות.
לעומת זאת, "בימי ראשון ורביעי בשעה שבע אני הולך 40 דקות" היא כבר החלטה. אפשר לבצע אותה, אפשר לא לבצע אותה, ואפשר לדעת אם עמדנו בה.
המעבר הזה חשוב גם מבחינה מחקרית. מחקרים על כוונות יישום מראים שתוכניות שמחברות מצב מוגדר לפעולה מוגדרת, למשל "כשיקרה X אעשה Y", עוזרות להפוך כוונה כללית להתנהגות. מטא אנליזה של 94 מבחנים עצמאיים מצאה השפעה חיובית משמעותית של תוכניות כאלה על השגת מטרות.
דוגמה: "השנה אני מחליף עבודה"
גם זו עדיין החלטה גדולה מדי.
בין "אני לא אוהב את העבודה שלי" לבין חוזה במקום חדש יש לא מעט שלבים, וחלקם בכלל אינם בשליטתנו.
החלטה ראשונה טובה יותר יכולה להיות: עד 15 באוקטובר אני מדבר עם שלושה אנשים שעובדים בתחומים שמעניינים אותי.
לא התחייבתם להתפטר. התחייבתם להשיג מידע. וזה כבר מזיז משהו.
דוגמה: "השנה אני אמצא זוגיות"
כאן יש בעיה אחרת. אי אפשר להחליט שמישהו מתאים יופיע.
אפשר להחליט: פעמיים בחודש אני עושה פעולה שמגדילה את הסיכוי להכיר אנשים חדשים.
זו החלטה שאפשר לבצע גם אם היקום עדיין מתמהמה.
דוגמה: "השנה אקרא יותר"
יעד כמו "ספר בחודש" נשמע מדיד, אבל הוא עדיין מתמקד בתוצאה. לפעמים עדיף לשנות את הסביבה ואת ההרגל שמוביל אליה.
למשל: לשים מנורת קריאה ליד המיטה, להניח שם ספר, ולקבוע שלפני השינה קוראים עשרה עמודים במקום לפתוח שוב את הטלפון. הפעולה קטנה, ברורה וחוזרת על עצמה. אם מתמידים בה, הספרים כבר מגיעים אחר כך.
איך בוחרים החלטה אחת לשנה החדשה?
קחו דף וכתבו חמישה דברים שהייתם רוצים שיהיו שונים בעוד שנה. לא דברים שנשמעים טוב, אלא דברים שבאמת מפריעים לכם.
לדוגמה:
- אני עובד יותר מדי.
- אני כמעט לא מתאמן.
- אני דוחה טיפול בכסף שלי.
- אני רוצה להכיר אנשים חדשים.
- יש פרויקט שאני מדבר עליו כבר שנתיים ולא מתחיל.
עכשיו ליד כל אחד כתבו תשובה לשאלה:
אם שום דבר לא ישתנה בנושא הזה במשך עוד שנה, כמה זה יפריע לי מ־1 עד 10?
פתאום הרשימה נראית אחרת. אולי ללמוד איטלקית נשמע נחמד, אבל הכסף מקבל 9 והאיטלקית 3.
קבלת החלטות טובה מתחילה בתיעדוף.
שלב שני: מה באמת בשליטתי?
נניח שבחרתם: "אני רוצה להרוויח יותר".
עדיין לא קיבלתם החלטה.
שאלו: מה הפעולה הראשונה שנמצאת בשליטתי?
- לקבוע שיחת שכר.
- לבדוק שלוש משרות.
- להתקשר לשני לקוחות פוטנציאליים.
- לבנות הצעת שירות חדשה.
מטרה מתארת את המקום שאליו רוצים להגיע. החלטה טובה מגדירה את הצעד הבא.
שלב שלישי: מה המחיר של ההחלטה?
זו השאלה שרוב רשימות השנה החדשה מדלגות עליה.
כל החלטה אמיתית עולה במשהו.
אם החלטתם להתאמן פעמיים בשבוע, מה לא תעשו באותן שעתיים? אם החלטתם לפתוח עסק, על מה תוותרו כדי לפנות זמן? אם החלטתם לחסוך 2,000 שקל בחודש, איזו הוצאה תקטן?
אנחנו אוהבים לדמיין החלטות כתוספות לחיים. בפועל, החלטה היא לעיתים קרובות גם ויתור.
תרגיל: להפוך רצון להחלטה בארבע שורות
השלימו:
השנה אני בוחר או בוחרת ____________.
כדי שזה יקרה, פעם או פעמיים בשבוע אני ____________.
הצעד הראשון יקרה בתאריך ____________.
כדי לפנות לזה מקום, אני מוותר או מוותרת על ____________.
לדוגמה:
השנה אני בוחר לעבוד פחות בערבים. שלושה ימים בשבוע אני סוגר את המחשב בשעה 19:00. אני מתחיל ב־5 באוקטובר. כדי שזה יעבוד, אני מפסיק לקבוע שיחות אחרי 18:30.
עכשיו זו כבר לא ברכה לשנה החדשה. זו החלטה.
ומה אם בחרנו לא נכון?
זה בסדר.
החלטות אינן חוזה לכל החיים. אפשר לבדוק אחרי חודש: האם זה עדיין חשוב לי? האם הפעולה שבחרתי באמת מקדמת אותי? האם הבעיה היא בהתמדה, או שההחלטה עצמה פשוט לא מתאימה?
אסטרטגיה טובה אינה להיצמד לכל החלטה בכל מחיר. היא לדעת מתי להתמיד ומתי לעדכן.
שאלות נפוצות על החלטות לשנה החדשה
למה קשה להתמיד בהחלטות לשנה החדשה?
לעיתים קרובות אנחנו מגדירים יעד רחב מדי ולא פעולה ברורה. "להיות בריא יותר" דורש עוד הרבה החלטות. "ללכת 40 דקות בימי ראשון ורביעי" כבר אומר בדיוק מה לעשות.
כמה החלטות כדאי לקבל לשנה החדשה?
אין מספר קסם, אבל אם המטרה היא שינוי אמיתי, כדאי להתחיל בהחלטה אחת בעלת חשיבות גבוהה ולבנות לה שגרת ביצוע. אחרי שהיא מתבססת אפשר להוסיף עוד.
איך יודעים אם החלטה טובה?
החלטה טובה מתייחסת לדבר שחשוב לכם, כוללת פעולה שנמצאת בשליטתכם, מגדירה מתי מתחילים ומכירה במחיר או בוויתור שנדרש כדי לבצע אותה.
מה עושים אם לא עומדים בהחלטה?
במקום להכריז שנכשלתם, בודקים את התהליך. האם הפעולה הייתה גדולה מדי? האם הזמן שנבחר היה לא מציאותי? האם זו בכלל המטרה הנכונה? לפעמים השינוי שצריך לעשות הוא בהחלטה עצמה.
החלטה אחת לשנה החדשה
אין צורך לצאת מראש השנה עם גרסה חדשה של עצמכם.
מספיק לצאת ממנו עם החלטה אחת שאתם באמת מוכנים לבצע.
לא "להיות בריא יותר", אלא "ללכת פעמיים בשבוע".
לא "למצוא עבודה שאני אוהב", אלא "לדבר החודש עם שלושה אנשים בתחום שמעניין אותי".
לא "לקרוא יותר", אלא "לקרוא עשרה עמודים לפני השינה במקום לגלול".
השנה החדשה תגיע בכל מקרה. השאלה המעניינת יותר היא איזו החלטה אחת תגרום לכך שבעוד שנה משהו באמת יהיה שונה.
להמשך קריאה
אפשר להעמיק גם במאמר על ההחלטה הקטנה שעזרה לדייב גרוהל לצאת מתקיעות, ובמאמר על ההחלטה של ניקי לאודה לעצור בזמן. בעמוד הבית של להחליט נכון אפשר לקרוא על השיטה והסדנה לקבלת החלטות.