לא למכור ולא להנפיק – פטגוניה המציאה אפשרות שלישית
בקצרה: קבלת החלטות לפי ערכים אינה מחייבת לבחור בין שתי חלופות שאינן מתאימות. פטגוניה דחתה מכירה והנפקה, ובנתה אפשרות שלישית שתגן על החברה ועל מטרתה. מה עושים עם חברה ששווה
בקצרה: קבלת החלטות לפי ערכים אינה מחייבת לבחור בין שתי חלופות שאינן מתאימות. פטגוניה דחתה מכירה והנפקה, ובנתה אפשרות שלישית שתגן על החברה ועל מטרתה. מה עושים עם חברה ששווה
בקצרה: קבלת החלטות במצבי חירום מתחילה הרבה לפני המשבר. לצוות טיסה 1549 היו כשלוש וחצי דקות לבחור דרך פעולה, אבל ההכרעה נשענה על עשרות שנות אימון ועבודת צוות. שתי דקות
בקצרה: קבלת החלטות בתנאי אי־ודאות אינה ניסיון להשיג מידע מושלם. התהליך הנכון הוא להפריד בין ידוע ללא־ידוע, לבדוק אם ההחלטה הפיכה, לאסוף רק מידע שעשוי לשנות את הבחירה, להעדיף צעדים
בקצרה: אין מודל אחד שמתאים לכל החלטה. תהליך DECIDE מתאים לבחירה מסודרת בין חלופות; לולאת OODA מתאימה לסביבה שמשתנה במהירות; SWOT עוזר למפות מצב אסטרטגי; עקרון “מספיק טוב” מונע חיפוש
בקצרה: כדי לקבל החלטה נכונה לא צריך לנחש את העתיד. צריך להגדיר במדויק מה מחליטים, לבחור קריטריונים, להשוות חלופות, לבדוק איזו הטיה עלולה להפריע ולקבוע צעד ראשון ומועד לבחינה מחדש.
במשך מאות שנים, פילוסופים, מתמטיקאים ופסיכולוגים מנסים להבין, מה הדרך הנכונה להחליט. העת העתיקה סוקרטס ואפלטון (המאה ה-5-4 לפנה"ס) – הידע כבסיס להחלטה "כל מה שאני יודע הוא שאינני יודע"
ספוילר – להכיר בהן. אנחנו קולטים ביום המון מידע. יותר מידע ממה שהמוח שלנו מסוגל להכיל. זה מסביר למה ספרים כמו האלכימאי או אני מוקף באידיוטים הם רבי מכר. סתם.
הרעיון שאנחנו יכולים למצוא את ההחלטה האופטימלית מניח שיש לנו זמן בלתי מוגבל, מידע מלא ויכולת קוגניטיבית אינסופית. במציאות – אין לנו אף אחד מהשלושה. הרברט סיימון הראה שבני
רוב ההחלטות שלנו לא מתקבלות סביב שולחן ישיבות מסודר, עם גיליון אקסל פתוח וקפה ליד. הן מתקבלות באמצע החיים עצמם – בתנועה, בלחץ, בשיחה אקראית, מול הודעה שקופצת בטלפון.
הפומו של עולם קבלת ההחלטות או חכמת הבדיעבד. כשאנחנו מקבלים החלטה, היא מבוססת על המידע שיש לנו באותו הרגע. לא על המידע שיש לנו אחרי שקיבלנו אותה, אם זה
שנדבר?